עוד 90 יום...

לוח השנה מספר שהנסיעה הגדולה בעוד חודש וחצי, והשאלה המתבקשת היא - נו, אתם מתרגשים?

ובכן, האמת היא שבאופן די מוזר - לא כל כך. מתארגנים - בוודאי! קצת דרוכים, אפילו מודאגים? אולי.

אבל מתרגשים? לא ממש.

עדיין בבית

ולא שלא היה לנו זמן להתרגש. את החלום לנסוע עם קרוואן לניו זילנד לחצי שנה חלמנו הזוג הצעיר עוד לפני פרוץ הילדים לחיינו. את הרעיון לנסוע רק לשלושה חודשים, ובכלל לאוסטרליה, הגינו לפני שלוש ארבע שנים, כשכבר היינו בהרכב מלא, אבל עדיין היינו צעירים ויפים.

אז איפה הם אותם פרפרים בבטן?

כשאני בא לנתח את הסיטואציה הזו, אני מבין שההתרגשות עוד תגיע .יש עוד כמה דברים חשובים מאד שצריכים לקרות עוד ,לפני הנסיעה:

1. למי שלא זוכר, ה מונדיאל צריך להתחיל עוד משהו כמו שלושה שבועות, שזה אמנם לא אירוע של פעם בחיים, אבל בהחלט אירוע של פעם בארבע שנים. ועוד לפני זה יש גמר ליגת אלופות - בהחלט סיבה חשובה מאד להתרגשות

2. לבנות המשפחה מתוכננת נסיעה למינכן עוד לפני הנסיעה לגרמניה. צפויים להן כמה ימים של ביקור חברים, שופינג, והירגעות. ואחד הדברים שנטע הכי לא אוהבת זה לחשוב על הנסיעה הבאה, כשעוד לא הימה הנסיעה הקרובה.

3. נכון שאחרי שבועות זה סוג של garbage time, אבל לפחות על פי טבלת החופשות של משרד החינוך עד 31 ביוני עדיין לומדים. וצפויות מסיבות סיום בכיתות, ומסיבות סיום בחוגים. עוד סיבות להתרגשות. וגם אצל ההורים העבודה בשיאה, זכה שלמי יש בכלל זמן להתרגש?

4. בינתיים הזכייה ההיסטורית של ישראל באירוויזיון על ידי לא אחרת מאשר נטע, וזאת סיבה ענקית להתרגשות, אז הנה משהו קטן בשבילכם. תהנו!