השונית הגדולה

האוסטלים מתגאים בכך ששונית המחסום הגדולה היא השונית הגדולה ביותר בעולם, ושאפשר לראות אותה מהחלל. זה לא בדיוק נכון. שונית המחסום היא מערכת של אלפי שוניות קטנות, שאף אחת מהן לא הכי גדולה בעולם. מה שכן, המערכת שמשתרעת מול החוף מאזור איירלי ביץ' עד לקייפ טריביוליישן היא באמת המערכת הגדולה בעולם, ובאמת אפשר לראות אותה מתחנת החלל העולמית. השונית ממוקמת כמה עשרות קילומטרים מהחוף, ונדרש שיוט לא קצר כדי להגיע אליה.

יהיה מה שיהיה, הסיפור השיווקי עובד היטב, וביקור בשונית היה עוגן חשוב בתוכנית הטיול שלנו. בלבול בהזמנה שעשינו יום קודם גרם לכך שיצאנו עם חברה שונה ממה שתכננו, שפונה בעיקר לקבוצות מאורגנות, וכך מצאנו את עצמנו בשעות בבוקר על המזח עם עוד המוני אנשים, רובם תיירים מלוכנסני עיניים. זה הוכיח את עצמו כמוצלח, מכיוון שרובם לא יודעים לשחות, כך מסתבר, לא היה עומס בעת השנירקול. החברה שבסוף יצאנו איתה לשונית יוצאת מקיירנס קצת יותר מאוחר. זה הבטיח לנו לקום רגועים בבוקר, אבל גם צמצם את הזמן בריף עצמו לשלוש שעות בלבד (פלוס שעתיים נסיעה לשם ושעתים נסיעה חזרה), מה שהספיק בהחלט.

השייט עצמו היה מהנה. אור חוותה קצת מחלת ים אבל זה עבר עם אוויר צח ומילות הרגעה מהצוות. הספינה עצרה באמצע באי מול קיירנס, הנקרא green island כדי להעלות ולהוריד נוסעים.

על הרציף. מתכוננים לצאת

חניית הביניים באי הירוק

אור נהנתה מהרוח

אבל לא באנו בשביל השייט, אלא בשביל השנירקול. וזה הלך טוב מאד עם הילדים. אחרי חששות ראשונים, כל הילדים הפגינו מיומנות מפתיעה עם השנורקל, ונהנו לראות את העולם הקסום למטה, בעצם בפעם הראשונה (שניה אולי, כי עשינו שנירקול קצר גם באיי וויטסאנדיי). האזור עצמו שהיה מותר לשנירקול, כמה שהיה קטן, ענק לעומת מה שרואים באילת. הראות הייתה מצויינת. האלמוגים היו מאד יפים, למרות שרבים מהם הלבינו. מבחינת דגים, ראינו מגוון רב, כולל מלפפוני ים ושטיח ים. את רוב הזמן בילינו בתוך המים בשנירקול, ואחרי שלוש שעות כבר היינו עייפים ונכונים לחזור הבייתה. חלקנו גם עשו סיור בצוללת, שנסעה לשונית קצת יותר מרוחקת, ושם ראינו אלמוגים מאד צבעוניים, כריש שונית (לא מסוכן), ולהקות של דגים גדולים. איזה יופי!

אור התגברה על הפחד ושנירקלה בלי שום בעיה

גם אופק ושחר היו מעולים

מצלמת המים שלנו לא עושה חסד עם הצבעים היפים של האלמוגים

ההשוואה היא בלתי נמנעת לאילת, ובפרמטר הזה השונית קבלה ציון טוב. היא גדולה, הריאות מצויינת, והאלמוגים משתווים לאילת. הדגים אולי מגוונים פחות. כלומר, השונית הזו היא עסקה לא רעה בכלל גם לישראליים, אם נוציא מהמשוואה אתה הזמן הנדרש להגיע אליה, ואת מחיר השיט.

חזרנו מאד עייפים, אבל עדיין נותר לעשות את הדרך חזרה מהשונית אל הדירה שלנו, בערך 1.5 קילומטר דרך הטיילת היפהפיה של קיירנס. זו הזדמנות מצויינת לקנות גלידה, ולהרהר בכל החוויות שעברנו היום. בלילה, מיותר לציין, הילדים נרדמו בקלות רבה.

את היום למחרת, היום האחרון לפני הטיסה הבייתה, בילינו במנוחה בדירה היפהפיה שלנו. רק בשעות הצהריים יצאנו לסיבוב בטיילת, שכבר הפכה למקום מוכר ואהוב עבורינו, שם סעדנו את ארוחת צהריים. את הערב בילינו בצפיה בנטפליקס בסרטי טבע (אמא בתפקיד המתרגמת), כתיבת בלוגים, ואריזה.

בוקר איטי מול הטלוויזיה לקראת הטיסה מחר

משתעשעות בגן השעשועים

ועוזרות לאופק לטפס

אור מנסה לעלות לבד

המסעדה הייתה ריקה כי באותה שעה שדרו בטלוויזיה את גמר הכדורגל האוסטרלי

מחר טסים חזרה, ונראה שאפשר לסמן וי. סלע אדום? עשינו. יערות גשם? עשינו? שונית המחסום הגדולה? גם עשינו! סיום נהדר לטיול שהחוויות שחווינו בו עוד ילוו אותנו שנים רבות