לא תעשה כל מלאכה

אני לא חסיד גדול של חופש מסוג בטן-גב. זאת אומרת, אם כן, אז כמו שצריך, במקום ברמה גבוהה. וגם אז, אחרי יום-יומיים אני מתחיל לאבד את הסבלנות. הילדים, לעומת זאת, חוגגים במקומות כאלה, ולהם בכלל לא משנה אם זה באוסטרליה, בהוואי, או בקלאב הוטב באילת. הם משתוללים, צווחים, ואם זה בארץ אז הם מצטרפים לעוד הרבה ילדים שעושים הרבה בלאגן, והורים שצורחים. אבל אחרי כמה ימים מאובקים, עם הליכות מאתגרות, כולנו היינו צריכים קצת מנוחה, ולכן כאשר חיפשתי פארק קרוואנים ביעד הבא שלנו, איירלי ביץ', וראיתי את פארק הקרוואנים המשודרג big4 adventure שהבטיח פעילויות לילדים ו 9 מגלשות מים, לא הייתי צריך הרבה כדי לשכנע את נטע ללכת על זה. הזמנו מראש ארבעה לילות, ולא שלושה כמו בתוכנית המקורית.

הדרך לאיירלי ביץ' הייתה ארוכה. יצאנו מפארק הקרוואנים בעיירת הרפאים רולסטון, והמשכנו להתקדם צפונה דרך כל מיני דרכים אחוריות. ימינה, שמאלה, שוב ימינה. הגוגל מפס לקח אותנו בקו ישר אל היעד, קו שבו לא עובר אף כביש ראשי. לעיתים עברה חצי שעה בלי לפגוש מכונית ממול. האיזור הוא איזור של מרכות פחם גדולים, וכל העיירות הקטנות באזור מכוונות לשם. לקראת צהריים, כשהתחלנו להתקרב לחוף, הנוף השתנה, והתחילה חקלאות, בעיקר קני סוכר, ולאט לאט יותר ציווליזציה.

פארק הקרוואנים היה כל מה שהובטח. לידו סופרמרקט ענק, שהיה כיף לפגוש אחרי כמה ימים ללא מצטרכים ראויים. הגענו ב 4 אחה"צ כשעוד היה חמים ונעים, והילדים קפצו מיד לבריכה ולמגלשות, ולא ידעו את נפשם מרוב אושר. נטע בינתיים הכינה ארוחת חג לראש השנה. אמנם לא מצאנו בסופר רימונים, אבל תפוח בדבש, ויין (וגם תירוש לילדים) היו גם היו. אפילו קליטה סלולרית הייתה, ומצאנו לנו נוסח סידור, כדי לעשות את החג פחות או יותר כמו שצריך. בערב הקרינו ליד הבריכה את הסרט "אימוג'י" על מסך ענק והילדים, שמכירים את הסרט בעל פה, לא וויתרו על ההזדמנות. מחר נחים! החלטנו. ואכן, למחרת היינו הרבה בבריכה, שיחקנו כדורסל על עם זוג אחים אוסטרלי (שחר כיכבה), ובגדול – לא עשינו כלום – בדיוק כפי שתוכנן... מנוחה מבורכת גם לגוף וגם לנפש.

חג שמח!

מבלים במגלשות

נחים בכניסה לקרוואן אחרי עבודה קשה בבריכה

אופק ניסה להאכיל תרנגול הודו מקומי

ומיד הגיעו כל ציפורי הסביבה

בבוקר היום השני מכרו פנקייקים בבריכה. הילדים לא וויתרו על ההזדמנות

הגענו לאיירלי ביץ' רק בשביל מטרה אחת, והיא לא להיות בפארק קרוואנים שווה, שכמוהו יכולים להיות גם במקומות אחרים. הגענו לאיירלי ביץ' בשביל לבקר באיי וויטסנדיי הסמוכים. ואכן בבוקר היום השני, אחרי ארוחת פנקייקים בבריכה, יצאנו לסיור מאורגן על סירה. וזה היה יום מושלם. זה התחיל בואן שהקפיץ אותנו מפארק הקרוואנים למרינה, וייתר את הצורך להזיז את הקרוואן. תמיד נחמד. זה המשיך בשיט עצמו. אנחנו בחרנו לשוט עם ספינה קטנה יחסית, ממולאת אוויר, שהייחוד שלה הוא שהיא מהירה במיוחד. מעבר לייתרון שמגיעים יותר מהר, גם הנסיעה עצמה קופצנית ומהנה במיחד. הנוף של הנמל של איירלי ביץ', מצד אחד, והאיים מצד שני, משכר, וכשזה בא עם נסיעה ב 50-60 קמ"ש, כשהרוח בפנים – זה אפילו עוד יותר טוב. תחושת אולטימטיבית של חופש.

כמה רוח!

תופסות שמש בקטע רגוע יחסית של השיט

אחרי שעה וחצי של שיט, הקפנו את אחד האיים ועצרנו לסיור רגלי קצר. שהוביל אותנו את אחת התצפיות היפות באוסטרליה – ה hill inlet. והיא הצדיקה את כל הסופרלטיבים. הגיאות והשפל יוצרים בים צורות אבסטקטיות של גוונים שונים של כחול, ותכלת, ולבן. קשה לתאר, אז אצרף תמונה... J

מושלם!

הצבעים של המים משתנים כל דקה, עם שינויים בגיאות והאור

השביל ממשיך אל חוף Whiteheaven, חוף נקי נקי חול לבן לבן. צריך לראות כדי להאמין. על החוף גזע ציורי של עץ, שעף לשם עם הציקלון האחרון, והילדים נהנו לטפס עליו. מושלם! שם גם חכתה לנו הסירה.

משם המשכנו בסירה לקצה השני של החוף מרחק 7 ק"מ משם, שם עצרנו לארוחת צהריים ורחצה, וגם בהתרגלות למסכות השנורקל שישמשו אותנו בהמשך. אחר כך המשכנו עוד קצת לריף קטן, והילדים ניסו לשנרקל. אופק הצליח לשנרקל בשלב האימון, ליד החוף, אבל ברגע האמת הבריח אותו הקור. אור נבהלה מסכנת הכרישים, אבל הצליחה להכניס את הראש למים כמה פעמים. לשחר זה הלך מאד בקלות. נראית התחלה לא רעה! הריף עצמו, אגב, היה יפה מאד, אלמוגים בריאים ויפים במגוון צבעים, אך הריאות הייתה לא טובה, ונראה גם שמגוון הדגים קטן מאשר באילת.

חול לבן ומים צלולים. מה צריך יותר?

אופק נהנה לקפוץ שוב ושוב מהסירה העוגנת ליד החוף אל המים

יש כל מיני דרכים להגיע לחוף המדהים

הדרך חזרה בסירה הייתה נגד הרוח והייתה כיפית במיוחד. עם הרבה קפיצות. קצת לפני ההגעה חזרה, הספקנו לראות זנב של לוויתן מציץ כמה פעמים. איזה סיום נהדר ליום נהדר!

את היום למחרת גם בילינו בבריכה, וקצת בבישולים ובכביסות. אבל אחר הצהריים החלטנו שחייבים לעשות משהו, והלכנו על סירת טורנדו. למי שלא מכיר, מדובר בסירה עם שלוש שורות מושבים – 4-5 אנשים בכל שורה – בקיצור סירה קטנה. את הסירה הזו מניע מנוע מטורף, כלומר - נוסעים מהר! הנהג, שהוא גם המדריך, עושה סיבובים בכוונה, והתוצאה לא שונה בהרבה ממתקן אקסטרים ב gold coast. לא מדובר באטרקציה שאי אפשר למצוא בארץ, אבל הנוף של המפרץ, שאפשר היה לראות בין פרץ אנדרלין אחד למשנהו, היה מרהיב! הילדים עפו על זה, תרתי משמע, וגם ההורים חזרו לפארק הקרוואנים עם חיוך ענק.

מוכנים?

אהההההאאאההההה

אז בואו נעשה סיכום. בריכה, יש. פעילות לילדים, יש. שעשועי מים, יש. נופש בטן-גב קלאסי. אבל בכל זאת זה היה מאד שונה מחופש באילת. קודם כל, הכל נקי, מסודר ושקט (למרות שהילדים שלנו קצת פגמו במרכיב של השקט). אבל יותר מהכל, הנופש הזה הגיע אחרי עבודה לא קלה בנקיק קרנרבון, ואני חושב, שבתור שכזה, הוא היה הרבה הרבה יותר מספק.

מחר יוצאים שוב אל הדרכים, עם מטענים צבורים!