top of page

G'day Australia!

  • תמונת הסופר/ת: יובל אלטמן
    יובל אלטמן
  • 18 ביולי 2018
  • זמן קריאה 2 דקות

טיסת הלילה לאוסטרליה ב Jetstar עוברת חלק למדי. כנראה ש low cost אוסטרלי זה עדיין לא low cost ישראלי... הילדים ישנים היטב. האבא גם, והאמא קצת פחות. ובכל זאת כולם במצב רוח מצויין. אנחנו מקפידים לרדת מהמטוס ברגל ימין. ברוכים הבאים לאוסטרליה!

נחתנו בשדה התעופה בדרווין, בירת הטריטוריה הצפונית. במקום הזה נבלה את חמש השעות הבאות, עד לטיסתנו הבאה לקונונורה שבמחוז קימברלי הפראי, שבמערב אוסטרליה (שם נבלה את ששת הימים הבאים). שדה התעופה בדרווין קטן... קטן מאד. משהו כמו השדה של אילת, עם החוויה המשעשעת של הליכה רגלית מהמטוס אל הטרמינל. למרות התור הארוך למדי בביקורת הדרכונים עם הפקידים המנומנמים. אהבנו את זה שהיה תור מיוחד למשפחות עם ילדים. מעבר הגבול עובר בקלות, וזאת בניגוד מוחלט (או אולי בזכות?) התהליך המייגע לקבלת ויזה.

הילדים קצת מופתעים לגלות שטיסת ההמשך שלנו מגיעה חצי שעה לפני שהיא יוצאת, עקב פער אזור-זמן של 1.5 שעות בין דרווין לקונונורה. אחרי טיסה של שעה מעל מרחבים שוממים וצהבהבים (זה מה שהבטיחו לנו, לא?), אנחנו מגיעים לשדה ותעופה בקונונורה. ואם חשבנו שהשדה בדרווין קטן,השדה בקונונורה הוא לא יותר מאולם בגודל של מגרש כדורסל, לא מאד מפתיע בהנתן שבקונונורה יש רק 3,000 תושבים, קצת פחות מאוכלוסית מתחם המגורים שגרנו בו בסינגפור...

אנחנו מזכירים לעצמנו שהאזור הזה מבודד, ושאין עוד עיר בסדר הגודל של קונוורה ברדיוס של 800 ק"מ. אנחנו לוקחים את הרכב השכור שלנו, ומתחילים לנסוע ליעד הראשון בטיול , אגם ארגייל.

הכבישים צרים, והנסיעה בצד שמאל דורשת התרגלות. השממה ניכרת בכל מקום. נכונה לנו רק שעה של נסיעה ובכל זאת הכל נראה חדש, ואנחנו סורקים את הסביבה במבטים חוקרים. ללא ספק אין פה רק צהוב. יש ירוק, יש אדום ויש גם צהוב. והצבעים נראים חזקים ובוהקים. שומם, אבל יפה. עצים מוזרים, בינהם עצי באובב מנקדים את הסביבה.

לקראת צהריים אנחנו מגיעים למעין כפר נופש לצד האגם, שהוא גם היעד שלנו להלילה. פורקים, אוכלים משהו (שבדיעבד עשה לנו כאבי בטן), וממהרים לשיט על האגם. "שיט שקיעה" – כך זה נקרא, והביקורות משבחות. למרות העייפות הרבה אנחנו להוטים לראות במה מדובר. אוטובוס לוקח אותנו למבט על האגם המרהיב, שנוצר בעזרת סכר. האגם ענק, ורואים רק את קצה קצהו הקטן, האגם בעצם מאפשר את הקיום של קונונורה, הנשענת על חקלאות. האוטובוס ממשיך למעגן הסירות, וקדימה! נכנסים לסירה לא קטנה ולא גדולה, פתוחה לרוח, ו... זזים.




אנחנו חוזרים ממש בשקיעה, אחרי 3 שעות, וכולם נהנים מכל רגע. האגם מתגלה כמרהיב במיוחד ככל שנעשה מאוחר יותר, ואור השמש מאיר את הגבעות שמסביב. אנחנו רואים מספר לא מבוטל של קרוקודילים משתזפים על הגדות (מהסוג הלא מסוכן, של המים המתוקים, כך הסקיפר שלנו אומר, אבל כמה ילדים נשארים סקפטיים), ועל אי באמצע האגם אנחנו רואים וולאביים והילדים יכולים להאכיל אותם. בנוסף מנעימים את זמננו כמות נכבדה של דגים וכמה ציפורים מדהימות. הילדים מורשים לשתות באופן חריג קולה, וההורים לוגמים יין אדום ושמפניה. מזג האוויר נפלא והרוח על השיער. תענוג אמיתי!


רגע של רומנטיקה


הסקיפר הרשה לשחר להחליף אותו לכמה דקות


ובל נשכח – האמיצים ביננו (שלושה ילדים ואבא אחד) מעיזים לקפוץ למים הקרים לשחייה זריזה, בעוד כמה אוסטרליים הרפתקנים במיוחד מטפסים על גג הסירה וקופצים למים.


הערב יורד, והשמש החורפית הופכת לזהובה, וצובעת את כל הסביבה בצהוב חזק. נעשה קצת קריר. כל אחד נשאר עם המחשבות שלו, נהנה מהרגע.

ככה זה נראה בדרך חזרה. סיום ראוי ליום הראשון באוסטרליה


כשאנחנו חוזרים לבקתה שלנו כבר חושך מוחלט. מיותר לציין שכולם נרדמים מיד. סוף של יום ראשון באוסטרליה, והוא לא מאכזב!

��$ȋ���s

2 Comments


יובל אלטמן
יובל אלטמן
Jul 18, 2018

תודה על התגובה!

אתם מקבלים את הפוסטים באיחור מהטעמים הפשוטים ש

- הם נכתבים באיחור

- הם נשלחים באיחור בגלל מגבלות חיבור לאינטרנט.


Like

gabbya
Jul 18, 2018

וואאו... איזה שינוי של נוף ושל קצב חיים בין סינגפור לאוסטרליה.

הנוף שבתמונות פשוט נפלא ומרגישים את השקט. צילום מעולה של העוף מעל המים. התנין בכלל לא נראה ידידותי והייתי שומר ממנו מרחק.

אני מקווה ששחר קיבלה הדרכה מתאימה לנהוג בסירה. היא נראיית ממש מקצועית :)

אני מבין שאנחנו רואים את הפוסטים באיחור של כמה ימים ואנחנו מצפים לפוסט הבא בקרוב..

Like

© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

  • b-facebook
  • Twitter Round
  • Instagram Black Round
bottom of page