top of page

האלטמנים והעיר הגדולה

  • תמונת הסופר/ת: יובל אלטמן
    יובל אלטמן
  • 20 באוג׳ 2018
  • זמן קריאה 6 דקות

אנחנו אוהבים את בריזבן, העיר הגדולה הראשונה שפגשנו באוסטרליה, והאחרונה שנפגוש באוסטרליה. יש בה שילוב מנצח בין האנרגיות והוייב של ניו יורק, אל הסדר ולניקיון של ברלין, ולפרובינציאליות הנעימה של עיירה קטנה וכמעט משפחתית. יש בה כל מה שמצפים למצוא בעיר גדולה - גורדי שחקים, קניות, מוזיאונים שווים, אטרקציות מעניינות, ורחובות שוקקים, וכל זה בלי להכביד יתר על המידה. וולהבדיל מדרווין, שביקרנו בה בתחילת הטיול, העיר מאד מזמינה טיול ברגל, עם הרבה שבילים ופארקים, ויש בה תחבורה ציבורית מצוינת. תוסיפו לזה את האופי האוסטרלי הרגוע, עם אנשים שלא ממהרים לשום מקום ויודעים לחיות את החיים הטובים, ותוסיפו מזג אוויר של 310 ימי שמש בשנה, ותבינו למה העיר הזאת צומחת באופן מטורף.

אז גם אנחנו הצטרפנו לחגיגה הזאת. המלון שלנו ממוקם במרכז של המרכז, בדיוק בכניסה של Queen st. Mall – מדרחוב ארוך ושוקק חיים, מלא חנויות ובתי קפה.  אפרופו Queen St, לאוסטרלים יש קטע רציני עם בית המלוכה הבריטי. Queen st. הוא מקביל לרחוב אליזבת, ומוביל לכיכר הנסיך צ'אלס. הספריה היא הספרייה המלכותית, המוזיאון הוא המוזיאון המלכותי, ואפילו חנות הקבאב הטורקי בקצה הרחוב היא "הקבאב המלכותי".

את היום הראשון בבריזבן לקחנו באיזי. את הבוקר בילינו במלון, בכתיבת בלוגים, ראיית סרטים, ובאופן כללי בהנאה מהמרחב שמציע בית שאין לו גלגלים. אחר הצהריים הסתובבנו בין החנויות, סעדנו במקדונלדס (בפעם הראשונה באוסטרליה!), והלכנו דרך הכיכר הגדולה עם בית העירייה העתיק (טוב, עתיק במונחים אוסטרליים - משנות ה 20 של המאה שעברה...), אל בית הדואר המקומי, כדי לשלוח גלויות ותמונות הביתה. את היום קינחנו בביקור בפארק העירוני – אמנם הרבה יותר קטן מסנטרל פארק, אבל מאד מגוון עם גן פרחים מעוצב, מפלים מלאכותיים, אגם, יער גשם קטן, וגולת הכותרת – גינת משחקים שווה שהילדים בילו בה בהנאה רבה. נזכרנו שבטריטוריה הצפונית חיפשנו זמן רב אחרי גינות שעשועים, ולא בהצלחה מרובה, ופה הגענו לגינת שעשועים אפילו בלי לחפש...


בתקווה שזה יגיע לארץ לפנינו :)

אם היינו יודעים שגינת שעשועים יכולה להסב להם כל כך הרבה הנאה, אולי היינו נשארים בארץ

"תעשו פרצוף של עגבניה"

ללא מילים

עוד מישהו שאוהב גינות שעשועים

הילדים אוהבים לשחק מחבואים אבל לא אוהבים לספור. לפעמים הם מצליחים לשכנע את אבא להצטרף למשחק


אני חושב שכבר התייחסתי בפוסט לאהבה שלי לאירועים מיוחדים. תורה של בריזבן לא נפקד, ושלא בדרך מקרה ביקרנו בו בדיוק בזמן שנערכת בה תערוכת קווינסלנד המלכותית, אחד האירועים החשובים בקווינסלנד במהלך השנה. התערוכה נקראת EKKA (לא בדקנו את ראשי התיבות). התערוכה אורכת כעשרה ימים, והיא מסורת בת יותר ממאה שנה, עם דגש חקלאי ומוטו של "להביא את הכפר לעיר". העיר כולה לובשת חג, ושלטי הפרסומת לתערוכה נמצאים בכל מקום. התערוכה כל כך משמעותית לתושבי האיזור, שיש יום שבתון מיוחד כל שנה, כדי לאפשר לבקר בה מעבר לשני סופי השבוע שבהם היא מתקיימת.

אנחנו כמובן ביקרנו בתערוכה, ולא ביום השבתון או בסוף השבוע, כדי להמנע מצפיפות מיותרת. ובכן – צפיפות בהחלט הייתה. מדובר בתערוכה ענקית, ואפשר היה לראות את זה כבר לפי כמות האנשים ברכבת המיוחדת ממרכז העיר למרכז היריד. בתערוכה יש במרכז במה ענקית, עם מקום לעשרות אלפי אנשים, ומסביב עשרות רבות של דוכנים של אוכל ושטויות, וכן האנגרים גדולים עם מיצגים ועם במות מוזיקה ובידור. יש גם לונה פארק שנבנה במיוחד לשם האירוע, ולא מבייש כלל.


ברכבת המיחדת לאירוע, עם הרבה מקומיים שמחים

סוכריות נחש ענקיות, במגוון טעמים!

שחר גדלה כל כך מהר, שהיא כבר יכולה לעלות על כל המתקנים!

אור ואופק על אחד ממתקני העינויים. את שחר, על המתקן המפחחיד ביותר, לא צילמנו כי הצלם היה עסוק בלכבוש את החרדות שלו

צ'יפס מגולגל על מקל. 100% בריאות!

פתחנו את היום בצפייה בתחרות ריצה של חזרזירונים – אירוע משונה ביותר, אבל משעשע ללא ספק. המשכנו בצפייה בפרות ענק ובפרים, בהאכלה של חזרזירונים, ומאוחר יותר גם כבשים ועיזים, ובצפייה בתצוגה של כלבים המסייעים ברעיית כבשים.


חזרזירון בכל יד. את חזרזירוני המרוץ לא נתנו לנו ללטף

הכבשים היו קצת יותר מדי ארגסיביות עבור אופק

אך מה שהלהיב את הילדים יותר מהכל (אפילו יותר ממתקני הלונה הפארק) הוא אוהל ענק (עצום!!) עם showbags. מהם showbags? ובכן, זוהי במסורת אוסטרלית מקורית וייחודית. מדובר בשקיות הפתעה ממותגות עם דברים. איזה דברים? הכל! רוצים ממתקים? יש Showbag של אוריאו ושל מנטוס ושל פרינגלס ושל ושל ושל.... רוצים צעצועים – יש פאוור רנג'רס ויש ברבי ויש עוד מאות אחרים. יש אולי כמה אלפי showbags שונים מהתערוכה, במחירים של דולרים בודדים (עד 20-30 דולר), והילדים מסתובבים בינהם ומתקשים להחליט. אנחנו באיזשהוא שלב נכנסנו למתחם. לאחר שעה, אחרי שאני כבר התאיישתי ופרשתי לצפות בתחרות חטיבת-עצים, יצאו הילדים ואמא מהאוהל, כשלכל אחד מהם שני Showbgs משלו, מלאים ממתקים, ואין מאושרים מהם.


מה לבחור??

האירוע שמושך הכי הרבה קהל בתערוכה הוא ללא ספק מופע הערב. עם רדת החשיכה, מתכנס הקהל בבמה המרכזית. מה אין שם? אחרי שירת ההמנון האוסטרלי, יש זיקוקים בשביל הספתח (הם קוראים לזה - הזיקוקים של הילדים). אחר כך תחרות כרכרות רתומות לסוסים. אחר כך תצוגה של רוכב על סוג שמטפס על משאית נוסעת, ורץ על הגג שלה כדי ללחוץ על כפתור שנמצא ליד הקבינה שלה, וכל זה בפחות משלושים שניות. אחר כך מופע קפיצות אופנועים, אחר כך תחרות מוזרה בין ארבע קבוצות המשלבת רכיבה על סוסים ונהיגה במכוניות על מסלול העפר. ועוד תחרות מכוניות, ואז של monster trucks – משאיות ענק, ועוד קטעי קישור משעשעים. המופע ננעל במופע אורקולי מרהיב במיוחד. מעבר לזיקוקים יש שם סוסים ומכוניות, ומכוניות על שלט – כולם נושאים זיקוקים קטנים, ואש, ולייזרים. באמת קשה לתאר במילים, אבל בוודאות אחד המופעים המרשימים שראינו אי פעם. איזה סיום ליום פשוט מושלם!


הזיקוקים של הילדים

צופים ביחד במרוץ המכוניות. מי ינצח?

גם סוסים וגם מכוניות משתתפים במרוץ המשוגע הזה


מרוץ כרכרות. צילום מהחזרה הגנרלית בבוקר

גם זה היה בחזרה בבוקר. חפשו את האופנוע

וכך נראו הזיקוקים המרהיבים ("של המבוגרים")



היום השלישי בבריזבן הוקדש לתרבות. הבוקר עבר בעצלתיים, ויצאנו אחרי 10. מזג האוויר בבריזבן דומה מאד לזה שבארץ, רק שפערי הטמפרטורות בין היום ללילה גדולים יותר. כך יוצר שבחורף קמים כשעדיין קריר, והמזגן עובד, יוצאים מהבית עם עליונית, ופושטים אותה מהר. יציאה מאוחרת חוסכת את הדילמה של האם לקחת עליונית או לא, וזה בדיוק מה שעשינו.

את בריזבן חוצה נהר בריזבן ומתפתל בתוכה כמו נחש (או שמא העיר מתפתלת סביבו?). הליכה קצרה ממרכז העיר, שמוקף בנהר משלושת עבריו מובילה אל גשר יפה, שחוצים אותו היישר אל המרכז התרבותי של בריזבן. במרכז יש מוזיאון טבע, מוזיאונים לאומנות עתיקה ומודרנית, ספרייה ענקית והיכל אומניות במה. אנחנו ביקרנו במוזיאון הטבע, שכלל תצוגה מעניינת על החי האוסטרלי, בדגש על בעלי חיים שנכחדו. הילדים גילו עניין רב (וגם בקיאות רבה..). במוזיאון הייתה גם תערוכה מתחלפת של מומויות מצריות – לא בדיוק ייחודי לאוסטרליה – אבל בכל זאת עשינו סיבוב. למדנו את כל מה שרצינו לדעת (וגם את מה שלא) על המנהג המצרי הזה, שגם הוצגו בו מספר מומיות וארונות קבורה לראווה. גם פה הילדים גילו עניין ובגרות מפתיעים! המשכנו את היום במוזיאון לאומנות מודרנית. לא בזבזנו את זמנינו מול המיצגים למבוגרים, ועשינו דרכינו ישר לתצוגות עבור ילדים, שם ביקרנו בתערוכה מתחלפת העוסקת במפלצות והתגברות על פחדים. הילדים מאד נהנו לבחור לעצמם כוחות על במחשב, ולעשות יצירה של מפלצות מגזירי נייר.



מתנסים בלהתחפש למומיה


מכינים מפלצות



השעה כבר הייתה מאוחרת והתחלנו להרגיש את הקור. סמוך למרכז התרבות יש אזור נהדר למשפחות עם גינת שעשועים גדולה, דשא, וחוף ים מלאכותי. עשינו את דרכנו מהמרכז התרבותי לשם בשביל יפה לאורך הנהר, ממנו נשקף נוף נפלא של המרכז של בריזבן. תענוג אמיתי. בכניסה לאזור הבילויים יש כתובת גדולה "בריזבן", בגובה של שלושה או ארבעה מטרים, שאפשר לטפס עליה. הילדים הפגינו יכולות אקרובטיות מרשימות בעוד ההורים עסוקים בלנסות לשמור עליהם כדי לא לסיים את היום עם רגל או יד שבורה... באותו אזור גם יש גלגל ענק, קטן הרבה יותר מבסינגפור, אבל בכל זאת החלטנו לעשות עליו סיבוב (יותר נכון מספר סיבובים), ולראות את העיר מלמעלה. אחר כך כבר החשיך והתחיל להיות קר (העליוניות, כאמור, נשארו במלון), אבל בכל זאת שחררנו את הילדים להשתולל בגינת המשחקים. את הדרך חזרה למלון בצידו השני של הנהר עשינו ב "סירת טקסי", שיהיה מעניין. איזה יום גדוש חוויות!


סלפי שקיעה


בגלגל הענק



זה היה מפחיד כמו שזה נראה

מחכים לסירה שתיקח אותנו חזרה למלון

את היום הרביעי בבריזבן בילינו במקלט לקואלות. מדובר במעין גן-חיות, שהמיקוד שלא הוא קואלות, ובאמת נראה שהחיות החמודות האלה מקבלות בו תנאים מעולים. הילדים זכו לתמונה שבה הם מחזיקים קואלה, וכולנו נהיננו ללמוד על החיות האלה – שהן לא דובים אלא יונקי כיס – ולצפות בהן סועדות בעלי אקליפטוס. מעבר לקואלות, המרכז מחזיק מכלאה ענקית של קנגרו, שאפשר להאכיל אותם, מה שהסב הנאה רבה לילדים, ועוד חיות נוספות – המעניינת בינהם הייתה הפלטיפוס – סוג של ברווזון המכוער אוסטרלי.





יש גם קנגרו. את הפלטיפוס הביישן לא הצלחנו לצלם

אחרי שחזרנו למרכז, הילדים ואמא בילו במשחקיית משחקי-וידאו, שנמצאת בדיוק מול המלון, והייתה שווה במיוחד, בעוד אני התכוננתי לאירוע הגדול של היום, מבחינתי, משחק הרוגבי בין הבריזבן ברונקוס (סוסי פרא) לרביצ'ונס (ארנבונים) מדרום סידני.

ואיזה אירוע זה היה! קודם כל הסדר המופתי, בהגעה והעזיבה עם שאטלים מיוחדים. אצטדיון יפהפה. קהל של 40 אלף צופים. הקבוצה האורחת היא מקום שני בליגה, ונכון לנו משחק מכריע אם ברצוננו להגיע השנה לפליי אוף, כך שהקל היה מאד מעורב. היה יפה לראות לא מעט אוהדים של הארנבונים, בצבעי ירוק-אדום, ישובים ממש בין האוהדים שלנו, והכל מתנהל על מי מנוחות.

ולמשחק עצמו, וואו! רוגבי הוא דומה קצת לפוטבול אמריקאי, אבל העסק מתנהל הרבה יותר מהר, כי אחרי תיקול המשחק מתחיל מיד. כמו כן יש דרכים נוספות להשיג ניקוד. באופק כללי, יש בו איזון מושלם מבחינת התדירות שבה קורה משהו מעניין, בערך כל עשר דקות. זה לא משעמם כמו כדורגל, אבל הניקוד גם לא קורה כל הזמן, כמו בכדורסל, כך שבהחלט כשיש מהלך שמזכה בנקודות כל הקהל מתרגש. גם מבחינה טקטית המשחק מאד מעניין.


האווירה מחשמלת, ולאו דווקא בזכות השחקנים על הדשא


לילדים היה את הבילוי שלהם

בוטום ליין – ניצחנו, ובגדול!  36:18, אחרי שהיה 18:0 ו 18:18. משחק מעניין! והחלק הכי נחמד, בגלל שעשינו יותר מ 19 נקודות, מחר כל מסעדת מקדולנדס בבריזבן מעניקה לכל בעלי הכרטיסים broncos burger (בגדול – ביג מק) בחינם. יוווהוו!

האם מחר בכלל יהיה לנו זמן לבורגר הזה? הרי אנחנו אמורים לעזוב, לקחת רכב, ולנסוע צפונה אל חוף השמש – ה Sunshine coast. אנחנו בכלל לא אמורים להישאר בבריזבן. 

בורגר או לא, חזרתי מחויך לחדר המלון. הילדים היו בשלבים שונים של הירדמות. היה להם ערב רגוע עם הספרים האלקטרונים שלהם. זו הייתה סיומת נהדרת לביקור נהדר בין ארבעה ימים בבריזבן.

כל כך שונה מהטריטוריה הצפונית... ולמרות שהיה כיף גם שם, השונה הזה כל כך התאים לנו!

אנחנו כבר מצפים לראות מה יהיה ביעדים הבאים בחוף המזרחי!

1 comentario


gabbya
22 ago 2018

איזה יופי של פוסט כיפי שחבל על הזמן!!!!!

עם כל ההנאות מהקרוואן בטבע, בכל זאת לעיר הגדולה יש את היתרונות שלה... :)

אבל אחרי כל הכיף הגיע הזמן קצת להתבודד בטבע ואנחנו ממתינים לפוסטים הבאים.

נשיקות מסבתא סילביה וסגא בבי

Me gusta

© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

  • b-facebook
  • Twitter Round
  • Instagram Black Round
bottom of page