שעשועים בחוף הזהב
- יובל אלטמן
- 29 בספט׳ 2018
- זמן קריאה 8 דקות
עודכן: 1 באוק׳ 2018
היום אנחנו מסכמים שמונה ימים בחוף הזהב, ואנחנו מבינים למה מדובר באתר החופש המשפחתי האהוב על משפחות אוסטרליות.
שמש, טמפרטורות נוחות גם בחורף, חופי ים מדהימים, בלי סוף מלונות ודירות להשכרה, והמון המון אטרקציות. מדובר בגרסה של אילת, הרבה יותר גדולה ומרווחת, אבל עם אוכלוסיה אוסטרלית נחמדה ומתחשבת. להבדיל מאילת, אורכה של רצועת החוף 40-50 קילולמטר, ולאורכה עד לעומק של 10-20 קילומטר גרים לא מעט אנשים. המרכז, ללא ספק, היא עיירה בשם surfers paradise, שהיא בהחלט מזכירה את אילת עם הטיילת שלה, הקניונים, השווקים, והאטרקציות בכל מקום. מסביב, פזורים חופי ים, שכל אחד יפה יותר מהשני, ופארקי שעשועים גדולים נוסח אמריקה.
אתם יודעים מה? זה לא אילת. זה הרבה יותר קרוב לאורלנדו.
האם זה גן-עדן לגולשים? מכיוון שאנחנו לא גולשים אנחנו לא יודעים להעריך. מש שבטוח, זה גן-עדן לילדים. גן עדן כזה, שבו ההורים שמחים לראות את הילדם נהנים, בעת שהם מגהצים את כרטיס האשראי.
והילדים שלנו נהנים! מאד!
היום שבו הגענו ל gold coast היה עדיין יום נסיעה, שבו עשינו השלמות מה Sunshine coast. החלטנו לנסוע דרך רכס המשקיף על החוף. עשינו שני טיולים רגליים – אחד למפלי מייפלטון (אין קשר לעצי מייפל) והשני למפלי קונדלילה. שניהם מפלים גבוהים למדי, כמעט 100 מטר, אבל עם זרם מים לא-חזק, כנראה בגלל הבצורת שמכה באזור. במפל ראשון הסתפקנו בהליכה קצרה לנקודת תצפית. בשני עשינו הליכה של 5 קילומטר לתחתית המפל, ובחזרה מהצד השני. בשני השבילים יערות גשם עבותים ומרשימים. השביל היה, כרגיל, בנוי היטב, ואופק ניצל כל הזדמנות לטפס על הסלעים מחוץ לשביל, כאשר שאר המשפחה מנסה לשמור עליו שלא יגזים. כשחזרנו, הילדים בקשו גלידה, אך מכיוון שהמסלול לא היה קשה במיוחד, והיה קצת פחות מ 5 קילומטר הוחלט לדחות את זה לפעם הבאה (רף האורך התחתון המוסכם למסלול שגלידה שכרו, הוא חמישה קילומטרים). עשינו תצפית אחרונה על חוף השמש, והלאה, לחוף הזהב.
הדרך לחוף הזהב עוברת דרך בריזביין, והשעה הייתה כבר שעת העומס ולכן לא הופתענו להתקל בפפקים בדרך. זה משהו שלא יצא לנו לראות עד כה בטיול! העייפות הייתה נחלת כולנו, ולכן במקום ללכת לסופר ולקנות מצרכים, כמה דקות לפני ההגעה נכנסנו למקדונלדס לשמחר הילדים ולזוועת הוריהם.. כשהגענו לביתנו הקט היה כבר חושך מוחלט, וראינו שהוא בעצם יחידה נפחדת מתוך נחלה גדולה. הבעלים מחזיק משתלה קטנה, והיחידה שלנו בחצר. היחידה גדולה, אבל ישנה למדי. יתרונה הגדול הוא במיקום מצויין, כ 15-20 דקות נסיעה מכל מאטרקציות. טוב, נראה שנוכל להסתדר פה כמה ימים.
למחרת היה לנו יום עצל במיוחד, דפוס חוזר תמיד כשאנחנו מגיעים למקום חדש. בנוסף, השמיים היו קודרים, והתחזית הבטיחה גשם, וזה עודד את כולנו להתכרבל בשמיכות. בשעה מאוחרת יצאנו סוף סוף, ושמנו פעמנו ל Holoverse – אטרקציה מיוחדת המבוססת על הולוגרמות וסנסורים כמו של קינקט. שמים משקפיים מיוחדים, נכנסים לחדרון פרטי (כל אחד בנפרד),ומפה אפשר לעשות אינטראקציה עם העולם. לירות ברשעים בעזרת היד, לעבור דרך קירות, לקפוץ לתהום.... הילדים חשבו שהיה מדהים, אולי גם בגלל שכרטיס הכניסה כלל גם פופקורן וברד. ההורים חשבו שזה היה די מטופש. זה נראה כמו דפוס שילווה אותנו בימים הקרובים. ניצלתי את זמן הפופקורן לשיחה עם מנהלת המקום. היא הולנדית בת 24, והגיע לפה אחרי שפגשה בניו זילנד את בן זוגה, סקיפר של סיור תיירים. הם החליטו לגור בגולד קוסט, שם קל יותר למצוא עבודה. כן, הם מתגעגעים למשפחות, אבלבכל זאת הם מרוצים.
כשיצאנו, הגשם התחיל לטפטף (משהו שלא קרה מאז ספארי הלילה בסינגפור), וגם היה קריר, אז נסענו לאכול צהריים בקפה-מסעדה לאורך החוף, וסגרנו את היום.
יום אחר כך, שבת, והשמש זרחה. כולם הרגישו צורך לצאת ולעשות משהו בשמש. נסענו דרומה כשעה עד מעבר לגבול, למדינת new south wales, שם בילינו יום בעיירה התיירותית (והפופולרית למדי) Byron bay, שהילדים כינו "מפרץ בריון"). איזה כיף של מקום! חוף הים הוא במפרץ יפהפה, ומלא בהרבה גולשים וגולשות, וצעירים וצעירות מכל העולם – כמות נכבדה של תרמילאים מסטולים לגמרי וחסרי דאגות. שביל מטפס מהחוף אל תצפית נהדרת, 270 מעלות של ים, שהיא גם הנקודה המזרחית ביותר באוסטרליה. פה סוף סוף גם מאיר לנו המזל, ואנחנו מצליחים לצפות במספר לוויתנים שטים במרחק! השבילך ממשיך למגדלור של קפטן קוק, ושם הנוף מרהיב לא פחות – המפרץ הבריון מצד אחד, האוקינוס מצד שני. מזג האוויר נפלא, והילדים אוכלים גלידה. גם המוני התיירים לא מעיבים על התענוג. אנחנו נשארים הרבה זמן באיזור המגדלור, ובאיזשהוא שלב מחליטים לרדת קצת לחוף, ואחר כך שמים פעמו למרכז העיירה התוסס. חנויות של גולשים, בארים, ומסעדות מקדמים אותנו, ואנחנו אוכלים המבורגר איכותי באחד המסעדות, (ומגלים שהבעלים ישראלי). מרכז העיירה מסתיים בטיילת על חוף הים, ושם, כרגיל יש לומר, אנחנו נתקלים בגן שעשועים. שבו הילדים מבלים, בעוד ההורים צופים בשקיעה (ובנוף האנושי הססגוני). אני מנצל את ההזדמנות שהילדים משתעשעים לקפוץ לחנות סמוכה ולקנות נרות יום-הולדת. מחר הוא יום מיוחד.
למחרת, יום ראשון, יום ההולדת של אופק. גשם! פעם ראשונה שאופק נהנה מגשם ביום הולדתו. ואיזה יום הולדת מושלם שזה היה. בבוקר אנחנו סועדים בעוגת יום הולדת, ואופק מכבה את כל הנרות במכה. אחר כך אנחנו הולכים למשחקיית הוידאו ב surfers paradise – משחקיה ענקית! קונים לילדים כרטיס לא מוגבל של שעתיים והם חוגגים. ממשיכים למוזיאון ריפלי "תאמינו או לא", שמציג מיני-מוזרויות מרחבי העולם, ונראה כאילו הוא נתקע בשנות השמונים. אחר כך אוכלים במסעדה איטלקית, על פי בחרתו של אופק. משם ממשיכים ל "אטרקציית האינסוף" – מעין מבוך חשוך, מלא מראות ואפקטים מיוחדים שמייצרים אשליות אופטיות. יש חדרים מפחידים, יש מוזרים, יש כיפים. קשה לתאר – צריך להיות כדי להבין. בכל מקרה מדובר באטרקציה ייחודית, וכולם נהנים מאד. עוד גלידה, והבייתה – לסיומו של יום הולדת נהדר!
היום הבא מוקדש לפארק Dreamworld. פארק שעשועים גדול עם רכבות הרים ומתקנים נוספים, וכל מיני דמויות מסרטים. הפארק מנסה להתאושש מתאונה שהייתה בו לפני מספר שנים. תוסיפו לזה שהגענו ביום חול, והתוצאה היא שאין תורים בכלל, ואנחנו מספיקים לבלות בכל המתקנים מספר פעמים, וגם לצפות במופע הנמרים הייחודי, ובתצוגה של גזיזת צמר מכבשים. נטע לא תשכח את המתקן המזעזע שהיא בחרה ללכת אליו, שמסובב את בני האנוש בזוויות בלתי אפשריות, והשאיר אותה עם בחילה על לשעה שבה עזבנו את הפארק, עם סגירת השערים (האלטמנים כרגיל מגיעים בפתיחה, ועוזרים לסגור את המקום). הילדים, לעומת זאת, היו מאד מרוצים עד מאד.
למחרת אופק מכריז שהוא רוצה להישאר בבית, ואני מחליט לקחת את הבנות ליום-כיף. בבוקר הולכים לעיירה burleigh heads שבה חוף עם גולשים מוצלחים במיוחד, ושביל בתוך יער הגשם, שממנו אפשר לצפות על נהר שנשפך לים. מקסים! אחר כך ממשיכים ל Tweed Heads , עיירה שנמצאת על הגבול בין מדינת Queensland ל New South Wales. אנחנו מקפידים להחנות את הרכב בדיוק על הגבול, שני גלגלים פה ושני גלגלים שם, מה שמשעשע את כולנו, ומבקרים באתר ההנצחה לקפטן קוק, שחקר את אוסטרליה – מגדלור מודרני הנמצא על צוק נישא. אנחחו צופים מלמעלה על חוף הים המקסים, אוכלים ארוחת צהריים איכותית בבית הקפה הסמוך, ואז קונים גלידה ויורדים לים לטבול רגליים. אם נראה שמדובר בדפוס שחוזר על עצמו, כנראנה שזה נכון. אנחנו פשוט מאד אוהבים לצפות ביום ולטבול רגליים (וגם מאד אוהבים גלידה)!
כאשר אנחנו חוזרים הבייתה נטע ואופק כבר מאד רוצים לצאת לאיפושהוא. אנחנו משיגים כרטיסים של הרגע האחרון ל Australia Outback Spectecular. מדובר בשילוב מעניין בין מופע סוסים וארוחת ערב. כאשר אנחנו מגיעים למקום, אנחנו מקבלים כובעי בוקרים אוסטרליים, וקצת לפני שהמופע מתחיל אנחנו נכנסים לאולם. מול הכסאות שלנו יש שולחנות ערוכים עם סכו"ם וכוסות. משעשע. לצידנו יושב זוג מבוגר בפרת', מערב אוסטרליה. הם הגיעו לביקור באזור בריזבן לראשונה בחייהם, ומחר הם חוזרים הבייתה.
למטה יש רחבת חול גדולה, שם יתקיים המופע, והנה כבר מגיעה המנה הראשונה.
המופע עצמו מזכיר קצת את מופע הסוסים שראינו באנדלוסיה בספרד, רק שהוא משלב עוד הרבה אלמנטים - סיפור שלם שמומחז כהצגה, אפקטים קוליים, לייזרים, מסך ענק, אש, עשן, ויש אפילו קרקס. המופע מצליח לרתק אותנו, והאוכל? גם הוא לא רע בכלל.
יום רביעי הוא יום טיול. מסתבר שב Gold coast אין רק אטרקציות לילדים וחופים משגעים. במרחק של חצי שעה נסיעה לפנים הארץ, אנחנו מגיעים לפארק Springbrook. מדובר בהר בגובה מכובד במונחים אוסטרליים, 1000 מטר בערך, שנותן מחסה ליער גשם סובטרופי עבות, צוקים אנכיים, ומפלים גבוהים. ומכל פינה נשקף נוף במרחק של הבניינים הגבוהים שנושקים לחוף הים הכחול. מקום בהחלט מדהים! אנחנו מתחילים לעשות מסלול רגלי אחד, אבל אז פוגשים בנחש פיתון ענק ממש על השביל ליד נקודת התצפית הראשונה. אנחנו אמנם כבר די מומחים בנחשים, אבל אנחנו לא לוקחים סיכון, ומתרחקים מהמקום. נטע קצת חוששת, ווגם אחרי שהנחש ממשיך לדרכו, היא מטילה וטו על הליכה במסלול. אנחנו בוחרים מסלול אחר, וזה זה מסלול נהדר! אולי בכל זאת מגיעה תודה לנחש? מדובר במסלול מעגלי של 4 קילומטר - חציו על גדת צוק גבוה, עם נוף מרהיב, וחציו עמוק למטה, למרגלות אותו צוק, בתוך יער גשם עבות, שמסתיר לחלוטין את אור השמש. המסלול נותן הזדמנות להסתכל על שני מפלים, גם מלמעלה וגם מלמטה. המפלים גבוהים ומרשימים ביותר. איזה יופי של מסלול!
ואם חשבנו שזה הכל, מגיעה תצפית על עוד מפל, ותצפית אחת שנקראת best-of-all-lookout, שבהחלט מצדיקה את השם. לקראת ערב אנחנו הולכים לראות "גשר טבעי" – תופעת טבע ייחודית, בה מים חצבו מערה מתחת לסלע, וזה מייצר אשליה של גשר. השעה כבר מאוחרת, וקרני השמש האחרונות מאירות את המים הנופלים באור מיוחד.
אנחנו מקווים גם לראות תולעים זוהרות, שאמורות לשרוץ במקום, אבל עדיין לא חשוך לגמרי וקשה לראות אותן. אנחנו מקבלים החלטה מושכלת לעשות את הדרך המפותלת הבייתה באור, ומסכמים את היום המהנה הזה.
שלושת הימים הבאים מוקדשים לגני שעשועים. כשקונים כרטיס משולב לשלושה ימים אי אפשר להתעצל.
היום הראשון הוא ה movie world, פארק שעשועים של Warner Brothers. כמו ביוניברסל בסינגפור, המיקוד שלו הוא יותר סרטים והופעות ופחות מתקנים. כמו ב Dreamworld, גם פה אין כמעט תורים. אנחנו נהנים לראות סט צילומים לייב של מרדף מכוניות, ונהנים לא פחות לרקוד עם הלוני טיונס, ולהצפות בתהלוכה הגדולה של כל גיבורי העל. בתחום המתקנים, יש כמה מזוויעים במיוחד, ששחר יכולה לעלות עליהם, והיא עושה זאת בשמחה עם אבא, אבל פעם אחת מספיקה לה. ויש גם כמה נחמדים, שאנחנו עושים ביחד כמשפחה שוב ושוב.
היום השני מוקדש ל Sea world, והוא בהחלט עובר את הציפיות. הפארק ממוקם על לשון ים, ורואים ממנו את הבניינים הגבוהים שעל היבשה, על רקע של מים, מצד אחד, ואת האוקינוס מצד שני. יש בו כל מה שקשור לים. אהבנו מאד את הפינגווינים החמודים, בעיקר את אלה הקטנים, מזן מיוחד. כמה שהם קטנים עדיין יש להם את ההליכה המצחיקה של פינגווינים, והם אוהבים לקפוץ למים בצורה מאד משעשעת, אחרי שהם מקבלים את מנת הדגים שלהם. להיט נוסף היה האכלה של דגי החרב הגדולים. כשמלטפים אותם המרקם הוא מאד Slimy. חוויה! התלהבנו גם מאריות הים חמודים מאד, ויודעים לעשות טריקים, אבל הילדים, לא במפתיע, התלהבו בעיקר מהדולפינים, שמראים אינטלגנציה מדהימה, ועשו מופע קפיצות מרהיב בשביל הקהל.
בפארק יש גם מתקן - מעין רכבת הרים, אבל משולבת גם עם סירה, משהו שונה. הקונספט הוא שבורים מסערה. זה מתחיל בשיט רגוע, אז טיפוס, כמה סיבובים של רכבת הרים, ובום נופלים לעין הסערה, אירוע רטוב במיוחד, שם ממשיכים לשוט עד ליציאה. סוף סוף מתקן מסוג שעוד לא עשינו. כמעט ואין תורים ואנחנו הולכים מספר פעמים עד שהקור מכריע אותנו.
אחרי הצלחה כזו עם Sea world, אנחנו מגיעים בחשש אל הפארק הבא. זהו פארק מים, ואנחנו נמצאים בעונת החורף. תכננו את השבוע בדקדוק מול תחזית מזג האוויר, והלכנו על היום החם ביותר, ובהפרש גדול. צפויות לנו 27 מעלות. החשש הוא שבלילה עדיין קר. בבוקר אנחנו מתעוררים ליום מעונן קצת, עם משב רוח קריר. האם באמת זה יום לפארק מים?
התשובה הפשוטה היא שהיה לנו יום נפלא! בפארק יש בריכת גלים, ומגוון של מגלשות – כולל כמה מיוחדות במיוחד. ה" חור השחור" הוא מגלשה שחורה, בחושך מוחלט. ה "טורנדו" היא מגלשה מוזרה, בה שטים ברפסודה ונופלים לתוך משפך ענק. ה "בולע" היא מגלשה שמדמה טריפה על ידי נחש. ההרגשה היא שמתגלשים בתוך בטן של נחש. יש מגלשות שבהן גולשים על הבטן, ויש גם הרבה מגלשות יותר סטנדרטיות. גולת הכותרת בפארק היא ב Aqua loop, מגלשה עם לופ אנכי כמעט שלם. עומדים בתוך קפסולה סגורה, ואז האדמה נפערת ונופלים כמעט אנכית אל פיר, שבסופו מגיע הלופ. בעעע!! לילדים אסור היה לעלות, אבל אני ניסיתי, פעמיים! בסוף היום קינחנו בכניסה לג'קוזי. ומה עם הקור? בהתחלה היה טיפה קריר, וגם בסוף, אבל כשכל כך נהנים, הקור פשוט לא הטריד אותנו!
הבוקר ביקרנו ב Skypoint, גג של הבניין הגבוה באיזור, בן 77 קומות. זה הרבה יותר גבוה מעזריאלי. מהמצפה ניתן לראות בקלות את כל המקומות שהיינו בהם – רכס ספרינגברוק, חופי הים Burleigh head ו Tweed head ואת Sea world. אפשר לראות בניינים גבוהים אחרים, שפתאום נראים קטנים, ואפשר לראות הרבה בתי מגורים ענקיים, על גדות תעלות (יש פה יותר תעלות מבונציה), שלכל אחד יש בריכת שחייה ורציף פרטי לסירה. אבל מה שבעיקר משתלט על הנוף זה אוקיינוס כחול ענק, וחוף ים צהבהב ומזמין שמגיע את קצה האופק מצפון ועד דרום. איזה יופי!
השעה היא שעת צהריים. חזרנו הבייתה כי אור הרגישה לא כל כך טוב. אם תתאושש, נחזור הערב למרכז. היום הוא יום ה Gold coast show. זו אמורה להיות גרסה מוקטנת של היריד EKKA שראינו בבריזבן, והילדים מאד רוצים לקנות עוד Show bags. נקווה שתתאושש במהרה.
היום הוא גם היום האחרן שלנו ב Gold Coast. מחר לוקחים את הקרוואן השני ויוצאים למסעות חדשים. לי, האמת, כבר הספיק מהעיר ומאטרקציות פלסטיק לתיירים ולילדים, ואני משתוקק לצאת שוב אל הדרכים. אני לא בטוח שהילדים חושבים אותו דבר. אולי זו הזדמנות טובה להזכיר להם שהיום, במקרה או לא במקרה, הוא גם היום הראשון ללימודים... כך שהכל יחסי בחיים.
אז נותר רק נאחל החלמה זריזה לאור, ולהשתמע בפוסט הבא. רק מילת אזהרה, הפוסט הבא עלול להתעכב זמן מה בגלל קשיי התחברות באתרי הקמפינג
ווווואאאאאאאאאאוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו.......!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
פשוט אין מילים לתאר את ההנאה וההתרגשות מהפוסט המדהים.
היה שווה לחכות ולכסוס צפורניים כדי לקבל תיאור מרהיב כזה שמרגישים בו את הכיף שאתם עושים...
התמונות מעולות, הנופים עוצרי נשימה והילדים מתוקים שחבל על הזמן, וגם ההורים שלהם נראים על הכיפק:)
נראה שהתרגלתם לסדר יום נפלא של טיול בטבע, זלילת גלידה, וטבילת רגליים בים. אפשר להפוך זאת להרגל גם בארצנו הקטנטונת, עם כל ההבדלים המתבקשים...:)
אנחנו ממתינים לקבל את הפוסט האחרון מהטיול בקראוואן ומחכים כבר לחבק אתכם בקרוב.
נשיקות מסבתא סילביה וסגא בבי