top of page

להתראות סינגפור!

  • תמונת הסופר/ת: יובל אלטמן
    יובל אלטמן
  • 18 ביולי 2018
  • זמן קריאה 4 דקות

חלפו עברו להם שבעה ימים מלאי חוויות בסינגפור, וכעת אנחנו יושבים בשדה התעופה המהמם של סינגפור ומחכים לטיסה לאוסטרליה. איך אפשר בכלל לסכם יעד כזה מטורף, ושבוע כל כך עשיר בחוויות. אתמול כשישבנו אחרי עוד יום עמוס ב hard rock cafe המקומי (זוכרים? היה גם בתל אביב), סיכמנו ביננו כמה דברים:

קודם כל, מדובר ביעד מדהים למשפחות עם ילדים. יש בו הכל, והוא הכי דומה לאורלנדו. בתור שכזה הוא מושך הרבה משפחות מכל האזור. אם הייתה טיסה ישירה לארץ, הוא היה בערך במרחק של ניו יורק, ואז הישראלים בוודאות היו באים בהמוניהם. פשוט יעד אידאלי. אפשר לראות את זה אפילו בשדה התעופה, שנחשב לשדה התעופה הטוב ביותר בעולם. בעוד אני יושב וכותב את הפוסט הזה, אופק משחק במתחם משחקי הוידאו, נטע עושה סיור בגן החמניות. קודם ביקרנו בגן הפרפרים, ואני נרדמתי לי בבית הקולנוע... אבל זה בא לידי ביטוי באמת בכל מקום. הכל פשוט כל כך נוח, בסגנון האמריקאי, אבל נגיש (לא צריך רכב!).

דבר שני, מדובר בערב-רב של תרבויות, שונות בתכלית אחת מהשנייה, שהמשפחה הממוצעת שנוסעת לאירופה לא מכירה. הודים ומלזים, תאילנדים ואינדונזים, סינים מפה וסינים משם. כל אחד עם השפה, המנהגים והאוכל שלו. ומכל זה אפשר לטעום בסביבה סטרילית המתאימה במיוחד לחוששים ממקומות עם תנאי היגיינה ירודים ומחלות עם שמות מפחידים.

דבר אחרון, אם היינו עכשיו חוזרים הביתה, זה היה בהחלט לא רע, אפילו מספק. יש משהו מוזר, אולי אפילו קצת מבאס, בלדעת שזה רק הסיפתח, ויש לפנינו עוד יותר מחודשיים באוסטרליה הגדולה והשוממה. יש מן צורך כזה לעכל את כל החוויות. שרדפו אחת את השניה, ורובן לא מצאו את דרכן לבלוג מפאת קוצר הזמן. מרגיעה קצת המחשבה שהקצב באוסטרליה, עם המרחבים העצומים, הנסיעות הארוכות והטבע הפראי, הרבה הרבה יותר איטי.

בכל זאת נדרש סיכום קצר, שיהיה לפרוטוקול. לאחר היום הראשון בהתארגנות והיום השני בעיר הילדים ובמזחלות, בחרנו להתמקד ביומנו השלישי בסיגנפור באתרי החובה. פתחנו את היום בגלגל הענק הגדול ביותר באסיה (כמו London eye). הנוף ממנו מטריף, ובניגוד ל London eye הוא ממוזג :) הילדים התלהבו במיוחד, מכיוון שהיה על הגלגל הזה פרק שלם בתוכנית המדעית האהובה עליהם בטלוויזיה, גלילאו, והם הרבו לצטט עובדות מעניינות. אפשר היה להשתגע מלראות נוף של העיר הצפופה, פארקים ענקיים, מפרץ יפהפה וברקע אינדונזיה ומלזיה במרחק. לאחר הסיור קינחנו בגלידה והשתעשעות במזרקות המקומיות. אופק שנפלה לו הגלידה מיד זכה לגלידה חדשה בחינם מהמוכרת האדיבה.


מבט מהגלגל הענק




הילדים לא רצו לעזוב


הליכה קצרה הביאה אותנו אל מלון המפורסם marina bay sands, בדרכנו אל הגנים המפורסמים לא פחות שלידו, עם שני ההיכלים הענקיים (והממוזגים!) שבאחד מהם יש מפל ענקי שאפשר לעלות במעלית לחלקו העליון, ולעשות את כל הדרך חזרה למטה בין הצמחים. בגן הזה יש את העצים המכושפים המפורסמים לא פחות, ואפילו תפסו מופע אופרה אורקולי מרתק בכיכובם.



עצים מכושפים


תמונת לילה לסיום

מופע אופרה של עצים מכושפים

במשך כל השבוע בסינגפור ההורים עשו מאמצים כבירים כדי לתפוס את עצמם בתמונת סלפי ללא הילדים, בעזרת הטלפון של נטע. בגנים המפורסמים של סינגפור זה סוף סוף הצליח, והילדים לא הספיקו להידחף לתמונה, כפי שניתן לראות בתצלום הבא.


זה לא הפריע לנו להמשיך לנסות (ולהיכשל בדרך כלל) גם בימים הבאים.


ביום הרביעי הג'טלג נתן את אותותיו, והילדים העדיפו להתחרדן בבריכה של הדירה שלנו. בערב, החלטנו לשים פעמנו אל ספארי הלילה. נהג המונית טען בדרך שזה ספארי הלילה היחיד בעולם. נו... החלטנו לא לספר לו שגם ברמת-גן יש משהו בסגנון. הערב הסתבך כשהתחיל לרדת גשם, וגודל הצרה הובן רק כאשר נזכרנו שזה יום שבת ולכן צפויים הרבה מאד אנשים. בסופו של דבר, הגשם נפסק, והציפייה בתורים עם כמות בלתי נתפסת של אנשים ממקומות שונים באסיה הוכיחה את עצמה כחוויה אנתרופולוגית בפני עצמה. אה, וגם הספקנו לנסוע בין החיות (קסום!), לראות את הנמרים אוכלים (יותר מנומסים מהילדים שלנו), ולראות מופע משעשע של חיות לילה (הילדים התעקשו להצטלם עם כל החיות). ב 11 בלילה, עייפים אך מרוצים, גילינו שלא ניתן להזמין מונית ללא מספר מקומי, ואי אפשר להרשם לשום שירות אינטרנטי כי אני לא מקבל SMS-ים משום מה. אז אחד העובדים במקום הואיל להזמין בעזרת האובר שלו. נחמד!


בתור הרב-תרבותי

רואים את החיה בתמונה?

יום נוסף הוקדש לסיור ברכבל ברחבי העיר. תחילה לטיפוס על הגבעה המקומית, ממנה ניתן ללכת בשבילים ביער, וגם מעל ליער, ולהינות מטבע עירוני מקסים. הילדים, שהתרגלו לאטרקציות במינון גבוה, התלוננו רבות, ונאלצו לקבל הסבר על התחשבות בצרכים ורצונות של כולם, כולל המבוגרים.





אותו רכבל לקח אותנו לאי הילדים סנטוסה, ורכבל נוסף הביא אותנו אל מתחם ההרפתקאות MEGA, שם בצענו מסלול בפארק חבלים בסגנון גרמני (לפחות ארבעה מאיתנו היו אמיצים מספיק, וזכו בזכות לצחוק על האחרון שהשתפן), ובצענו גם אומגה ארוכה ומהנה במיוחד מהגבעה ישר אל אי קטנטן שלחוף אי הילדים. חוויה גדולה לכולם! כדי להוסיף למינון הריגוש, חזרנו ברכבל למרכז אי הילדים לראות מופע אורקולי מרהיב בשם "כנפי הזמן", שהיה בו הכל – אש, מים, אורות, ליזר, זיקוקים, הקרנה על רסס של מים שיצרה אפקטים דרמטיים במיוחד.


בדרך לאי הילדים. הפעם ברכבל

תרועת הנצחון של אופק אשר עשה את מסלול החבלים במהירות שיא, שלא איפשרה לצלם אותו בכלל

דקות ארוכות אחרי שאופק סיים, נטע עדיין נלחמת עם החבלים


ממהרים ברכבל בערב כדי להספיק למופע האורות

ביום השישי החלטנו ללכת קצת לעיר, לספוג תרבות. התחלנו במקדש בודהיסטי מדהים, שבו לא פחות מ 10,000 בודהות בתנוחות שונות. הילדים מאד נהנו ב china town, על שלל הדוכנים הססגוניים, ואוכל הרחוב. שם גם קנינו חטיפים מוזרים ממולאים בעוף ועוגיות של אפונה ירוקה. מעניין ללא ספק. קינחנו במוזיאון הסיני, שהיה אינטראקטיבי וחביב. למי שלא יודע, סינגפור היא בעצם מושבה אנגלית שיושבה על ידי הרבה סינים במאה ה 19.


אמא, תקני לי! יצאנו עם כמה מזכרות ועוגיות מאפונה ירוקה

אור ושחר נולדו בשנת השור. אופק בשנת הנמר


שולחים תמונה לסבא שלמה

את היום סיימנו בגיחה נוספת אל עיר הילדים, אל מוזאון האשליות, שהוא בעצם לא מוזיאון אלא אוסף של הזדמנויות לתמונות משעשעות בתוך תפאורה מושקעת, וברוח הזמנים יש אפליקציה שמוסיפה מציאות רבודה, מה שמאפשר ליצור סרטונים בכיכובם של הילדים, והצליח להוציא מהילדים צחקוקים רבים.


אל אי הילדים אפשר להגיע באוטובוס, ברכבת, ברכבל, וכן - גם ברגל




היום האחרון הוקדש כולו ל universal studios, גם כן באי הילדים. כן, כמו באמריקה! מדובר בפארק שעשועים הדומה לרבים אחרים, אך ייחודו הוא תפאורה מהסרטים של יוניברסל וכמה הופעות מוצלחת במיוחד. כדי לעקוף את התורים, הגענו חצי שעה לפני הפתיחה, אסטרטגיה שהוכחה כמוצלחת במיוחד. אופק נהנה במיוחד מאטרקציה ה transformers, ותעיד על כך אמא שנאלצה ללוות אותו חמש (5!) פעמים. הבנות נהנו ממגוון רכבות ההרים. וכרגיל, באלטמניות אופיינית, עזרנו לשומרים לסגור את המקום בשעה 20:15....














קינחנו כאמור בארוחה טובה ב Hard rock cafe, מנסים לסכם שבוע ארוך של חוויות.

וזהו, עכשיו כל הדברים היפים האלה מאחורנו, ונכונות לנו הרפתקאות חדשות ושונות לגמרי. במקום נמר סועד בכלוב, קנגרו בטבע. במקום דינוזארים מפלסטיק ביוניברסל, קרוקודילים אמיתיים לגמרי!


אז - Australia here we come!

1 comentario


gabbya
18 jul 2018

כשקוראים על כל החוויות וההרפתקאות שעברתם בסינגפור, באמת מרגישים כאילו שהייתם לפחות חודש בעיר המשגעת הזאת :) הפוסט הזה מהווה פיצוי מלא על הזמן הארוך שבו חיכינו וחיכינו ובדקנו כל הזמן לשווא אם הגיע איזשהו פוסט או לפחות תמונה...:) איזה כיף לראות את כל התמונות המרהיבות של העיר והאטרקציות, ובייחוד את כולכם נהנים...

נשארו לי רק כמה שאלות ותובנות:

מסתדר לי מאוד שאופק נולד בשנת הנמר וגם התמונה מפחידה כמעט כמו הדבר האמיתי. אולי זו הסיבה שהוא הצליח לטפס כל כך מהר על העצים וסולמות החבלים? :)

בתמונה מהספארי לילה ראיתי הרבה יצורים חמודים ושומר גן אחד. איזו חיה נוספת יש בתמונה (פרט לנמר אופק)?

איך הילדות הצליחו לטפס על קנה הסוף הענק ואיך הן לא פחדו מהפנדה?

מצאה חן…


Me gusta

© 2023 by NOMAD ON THE ROAD. Proudly created with Wix.com

  • b-facebook
  • Twitter Round
  • Instagram Black Round
bottom of page